שמעתי שיש אחלה מסיבות תה בעיר, אז באתי.
בבוסטון הזדמן לי לבקר ממש לא מזמן, בנובמבר 2014. העיר שהצטיירה לי כמו כל עיר קרה אחרת, כמנוכרת, חשוכה ועצובה, התגלתה כעיר מקסימה, חמימה ומזמינה. תושבי העיר (הבוסטוניאנים) מעריכים את השמש וחמימותה יותר מבכל מקום אחר שביקרתי בו. כולם מסתובבים להם בחולצות עם שרוול קצר, וכמעט שורטים, במזג אויר שאצלינו מוגדר כחורף קשה (אתם יודעים, 10 מעלות, רוח קרירה, טפטוף), בזמן שאני מתעטפת בשכבות של ביגוד הם נהנים מרכיבת אופניים בגופייה.
העיר, שהיא בירת מדינת מסצ׳וסטס ( כן כן תתאמנו על להגיד מסצ׳וסטס בקול), וגם העיר הגדולה במדינה מיישבת בתוכה כ650 אלף תושבים שרק רוצים קצת שמש. בוסטון שוכנת לחופה המזרחי של ארצות הברית, ומהווה את המרכז הכלכלי והתרבותי של האזור כולו. ידועה בשל מסיבת התה של בוסטון שהיתה פעולה שנערכה בנמל בוסטון, בליל ה-16 בדצמבר 1773, ובה השליכו אנשים שהתנגדו למה שכינו “העריצות הבריטית” את כל מטען התה שהיה באניות אשר עגנו בנמל. האירוע נחשב בידי רבים כנקודת מפתח בציר הזמן של ההיסטוריה האמריקנית, וכאירוע שהוביל למלחמת העצמאות האמריקנית ולהכרזת העצמאות של ארצות הברית.
בוסטון מכונה ״אתונה של אמריקה” , זאת בשל המספר הרב של מוסדות ההשכלה הגבוהה בעיר. באזור בוסטון רבתי למעלה מ-100 ממכללות ואוניברסיטאות, בהם לומדים כ-250,000 סטודנטים. זו לבד סיבה מעולה לבקר בעיר ולהנות מעיר בה כמעט חצי מהתושבים הם צעירים מתלמדים ומלומדים. סיבה נוספת לגיחה היא איכות התרבות והספורט בעיר (וגם כי היא עיר תאומה של חיפה…) בשל התפקיד המרכזי של העיר במהפכה האמריקנית, מבנים רבים בעיר מהווים חלק מהפארק הלאומי של העיר.
מרבית מבנים אלה נמצאים לאורך שביל החירות (Freedom Trail) שאורכו כ-5 ק”מ, והוא מתחיל במרכז המבקרים ליד הפארק המרכזי-הבוסטון קומון ומסתיים באנדרטת גבעת בנקר. בנוסף, בעיר מספר רב של מוזיאונים לאמנות, ונציגות של קבוצות ספורט בכל אחת מהליגות המקצועניות הבכירות של ענפי הספורט הקבוצתיים המרכזיים בארצות הברית: פוטבול, בייסבול, כדורסל והוקי קרח. הצלחת קבוצות הספורט שלה העניקו לעיר את הכינוי “עיר התארים”.
לפרטים, המלצות ושאלות, מוזמנים להשאיר לי תגובות.